גיחה לירדן

הרכב: שי-לי בת 8, דורי בן 6, גיא ועדי

מתי? סוף דצמבר 2022

האם שווה לנסוע לירדן רק בשביל 2 לילות? מה צריך לעשות כדי לעבור את הגבול בקלות? האם נעים להסתובב שם? על כל השאלות האלו אשתדל לענות בפוסט הנוכחי.

אז חזרנו מ 3 ימים בירדן, שבשונה מרוב הטיולים שלנו – יצאנו לטיול הזה באופן די ספונטני ולא הספקתי לתכנן כלום, הדבר היחידי שידעתי זה שקבעתי עם סוכן ירדני אמין בשם אחמד ובערך מה האיזור אליו אנחנו נוסעים.

אז איך הכל התחיל? לפני שבועיים חיפשתי לנו סוף שבוע ברמת הגולן, המקומות המומלצים לא היו זמינים ומה שנותר זמין היה יקר בהגזמה כך שהתברברתי בהזמנה. באחד משיטוטיי באינסטגרם נתקלתי בreels של בלוגר טיולים שאני אוהבת לעקוב אחריו בשם eretz dagan על ביקורו בירדן (אם אתם לא עוקבים עד כה, אז לגמרי כדאי). בקליפ הקצר רואים מפל מטורף ועליו הכיתוב "המלון עם המפלים החמים, ירדן ליד בית שאן" ומיד אחרי זה את שם הסוכן הירדני שעזר לו עם מספר הטלפון שלו. מיד שלחתי לו הודעה לבדיקת זמינות לסופ"ש הבא בו תכננו לנסוע לרמת הגולן ואיזה אושר, אכן הוא היה זמין.

אציין שעל מנת להיכנס לירדן חייבים ליצור קשר עם סוכן ירדני, אי אפשר פשוט לעבור את הגבול באופן עצמאי.

איך מזמינים דרך אחמד? שולחים הודעה באנגלית – קולית או כתובה למספר 00-962-795963501, אחמד אמין, אדיב וזמין ודרכו ניתן להזמין את כל החופשה קומפלט – מעברי גבול + ויזות, נהג שיקח אתכם מהגבול למלון, לינה במלון Mai’n spring hotel על בסיס חצי פנסיון וכן טיולי יום במידה ותחפצו בכך (אנחנו כמובן הזמנו 2 טיולי יום).

האותיות הקטנות:

· המחיר לארבעתינו שכלל לינה במלון על בסיס חצי פנסיון + ויזה+ העברות ל 2 לילות היה 1020 דולר (3600 ₪).

· פשוט שולחים לסוכן תמונה של הדרכונים שלכם והוא דואג להכל, אתם צריכים פשוט להגיע לגבול בזמן שקבעתם עם הדרכונים – ככה פשוט.

· מדובר על שעתיים ורבע נסיעה מהגבול ועד למלון שנמצא במרכזה של שמורת טבע.

· המחיר לא כולל אשרת כניסה לירדן בעלות של 104 ₪ לאדם, אשרת כניסה לישראל בעלות של 10 דינר ירדני לאדם (50 ₪ בערך), 4 דינר ירדני לאדם (20 ₪ לאדם) לשאטל מהחנייה במעבר גבול לכניסה לישראל, טיולי יום (2 טיולי יום הכוללים נהג צמוד – ללא הדרכה עלו לנו תוספת של 210 דולר (735 ₪) . סך הכל תוספות לא כולל ארוחת צהריים ובזבוזים – 1430 ₪.

· סך הכל 5000 ₪ לא כולל ארוחות צהריים ובזבוזים.

· להערכתי ניתן להוזיל עלויות במידה ולא מזמינים חצי פנסיון – ארוחת הערב בסגנון בופה הייתה שווה אבל במידה וניתן להזמין ללא חצי פנסיון וזה מוזיל משמעותית שווה לבדוק את זה עם הסוכן, במלון ישנה מסעדה עם אוכל טעים במחיר סביר (לא זול אבל סביר) שפתוחה בצהריים ובערב.

· במלון יש בר משקאות – לא זול בכלל אבל תמיד נחמד שיש את האופציה.

· אני בהחלט ממליצה על אחמד, במיוחד בגלל הזמינות ואנשי הצוות שעובדים איתו שהיו מאוד נחמדים אבל רובם בקושי יודעים אנגלית – מתוך 3 נהגים עם 2 בקושי היה אפשר לדבר באנגלית. בעיני אם כבר לוקחים נהג צמוד ליום טיול אז הייתי רוצה שתהיה לו שפה בסיסית וידע בנוגע למקום אליו אנחנו נוסעים, עשינו ככה בטיולים הקודמים שלנו לסרילנקה וגיאורגיה והחוויה אחרת לגמרי והרבה יותר מעניינת. דבר נוסף זה שהשירות לא זול בכלל, אבל לא השוויתי לסוכנים אחרים כך שקשה לי להגיד.

· חנייה בגבול ל 3 לילות עלתה 108 ₪.

אז מה היה בחופשה עצמה?

ביום שישי הגענו לגבול של בית שאן בשעה 08:00, הגבול נפתח בשעה 08:30, כל המעבר לירדן עבר חלק לגמרי – שילמנו אשרת כניסה, עברנו ביקורת דרכונים ומהר מאוד כבר עלינו לשאטל שלוקח אותנו בנסיעה של 2 דקות על גשר שייח חוסיין (Sheikh Hussein) אל עבר החלק הירדני שם חיכתה לנו סאברין שליחה של אחמד שליוותה אותנו בפרוצדורה המהירה של המעבר בחלק הירדני (היא דאגה להכל – אשרות שהיינו צריכים להראות, לאיפה ללכת וכו – סך הכל כ 20 דקות) משם היא לקחה אותנו למוסאב – הנהג הנחמד שהסיע אותנו שעתיים ורבע למלון main hot springs. לפני שסאברין נפרדה מאיתנו לשלום אחרי שהיא דאגה שהכל בסדר היא נתנה לי מתנה קטנה עבודת יד שהוכנה במסגרת העמותה בה היא מתנדבת לקידום נשים בירדן (כך הבנתי ממנה לפחות).

הנסיעה למלון עברה בנחת, למעט אירוע אחד בו כל כך התרגשתי לנסוע לצד ים המלח בחלק הירדני שהוצאתי את הפלאפון מהחלון בכביש המהיר כדי לצלם והוא עף לי! מהצרחה שהבאתי מוסאב דפק ברקס וכל הקפה שלו נשפך בגללי בכל האוטו. במקום לנטור לי טינה לעד הוא עשה רוורס ובפעולה נועזת הצליח להחזיר לי את הפלאפון שאיכשהו ניצל כמעט ללא שום פגע. מזל שהכבישים בירדן יחסית ריקים. אחרי שהודיתי והתנצלתי בפניו עשרות פעמים במהלך הנסיעה הגענו למלון.

המלון עצמו נמצא בשמורת טבע של מספר מפלים חמים ובריכות טבעיות. המלון עצמו מאוד יפה אבל יש לדעת כמה דברים מראש:

· קיבלנו חדר עם מיטה זוגית ומיטת ספה ליחיד. ביקשנו לפחות 4 פעמים שיכניסו עוד מיטת יחיד, רק בלילה השני הכניסו – כדאי לוודא את העניין הזה מראש.

· זו לא חופשה שמתאימה למי שמחפש בטן גב, למה? במלון יש חדר כושר שצופה לבריכה אליה נשפך מפל חם והטמפ' בה היא כמו של ג'קוזי. איזור הבריכה שצופה למפל המרכזי מאוד יפה אך יש לקחת בחשבון שבחוץ מאוד קר ובמים שהם רותחים אפשר להעביר זמן של בערך חצי שעה, זה ממוצה יחסית מהר. ניתן להזמין משקאות וכו לאיזור הבריכה אבל גם כאן – אין כל הזמן אנשי צוות שנמצאים וזמינים וקר מאוד בעונה שמתאים להיות במלון אז שוב – בעיני זה לא יעד שמתאים לבטן גב בכלל. בנוסף – מכיוון והטמפ' במים כל כך גבוהה לא הייתי נוסעת עם ילדים קטנטנים (גיל 3 ומעלה לפחות).

· האלכוהול יקר כמעט כמו בארץ

· יש ספא בנמצא בלוקיישן מאוד יפה ולו יש בריכה ומפל פרטיים רק למי שהזמין טיפול. אני הזמנתי טיפול מסאז' של שעה במחיר מופקע של 83 דינר ירדני שזה שווה ערך לבערך 400 ₪ , יקר מאוד! האם שווה את זה? לא יודעת להגיד...

ביום ההגעה למלון החלפנו מהר לבגדי ים, הלכנו למסעדת המלון לאכול צהריים, הזמנו מנסף (אורז ובשר כבש בתיבול רוטב יוגורט) ועוד כל מיני תוספות, היה מעולה! משם המשכנו לבריכה של המלון, העברנו לנו את הזמן בבריכה החמימה שנמצאת בנוף חלומי.

משם המשכנו למפל הגדול שניתן לראות מכל מקום במלון, כאן חשוב להמשיך לקרוא: אין דרך גישה רשמית למפל ואם תשאלו בקבלה יגידו לכם שאין למפל גישה. אנחנו פשוט הלכנו בעקבות המלצה של אורחת אחרת במלון שאמרה לנו כך:

תלכו לכיוון שמורת הטבע של המפלים וברגע שמתאפשר לכם לקחת שמאלה אל תוואי הנחל תקחו שמאלה ותלכו בנחל עצמו בכיוון חזרה למלון (בגדול אם הבריכה של המלון נמצאת מולכם אתם הולכים עם החץ הירוק לכיוון השמורה ימינה עד שתראו את הנחל משמאלכם - אחרי הליכה של בערך 5-10 דקות תהיה פרצה שתוכלו לקחת שמאלה לנחל ואז שוב שמאלה על תוואי הנחל בחזרה לכיוון המלון, אז תלכו כ 20 דקות בנחל החם בנוף מטורף עד שתגיעו למפל – שיא הטיול מבחינתי ושווה מאוד!) ההליכה בנחל היא חוויה בפני עצמה כי המים חמים ואפילו רותחים במקומות מסויימים (יש לקחת את זה בחשבון). ההגעה לתחתית המפל היא חוויה שאין לתאר אותה במילים, הנחל חם מאוד והמפל המרשים שיורד עלינו מלמעלה בתחושה של גשם חם ועוטף בנוף של נווה מדבר זו חוויה של פעם בחיים. פשוט צריך להיות שם כדי להבין.

לא ברור לי למה אין גישה נורמלית למפל ואפילו מרגיש שעשו הכל כדי שהגישה אליו לא תהיה נוחה, אנחנו לא שאלנו בקבלה לפני שהלכנו כך שלא ידענו שכביכול אין אליו גישה ומצאנו אותה בעצמינו. יכול להיות שמטעמי בטיחות המלון מסיר מעצמו אחריות בעניין הזה כך ששיקול שלכם אם ללכת למפל או לא.

לאחר הטיול ההרפתקני והמרגש למפל חזרנו לחדר למקלחות, מנוחה ומשם לארוחת ערב.

ארוחת הערב הייתה מצויינת, היה מבחר גדול וברקע היה נגן סיטאר שניגן כל הערב ולאחר מכן המשיך בלאונג' /בר הנעים של המלון שחלקו מקורה וחלקו בחוץ, אחרי 2 כוסות ערק הלכנו לישון עייפים ומרוצים.

שבת (יום שני לטיול) :

את ארוחת הבוקר אכלנו בשולחן שצופה על המפל הגדול בו ביקרנו ביום שלפני. גם בארוחת בוקר היה מבחר עשיר – חביתות ופיינקייקים על המקום, ירקות טריים, לחמים, מאפים ועוד...

ליום זה הזמנתי לנו דרך אחמד יום טיול אל הר נבו (אותו הר של משה) .

הר נבו עצמו לא מרשים במיוחד אבל הסיפור המקראי של משה מחייב ביקור (סיפור מרגיז מאוד יש לציין שגרם לי להחליט לא להאמין באלוהים כבר בכיתה ב' – באיזה קטע הוא לא אפשר למשה להיכנס לארץ ישראל אחרי שהוא עשה בשבילו כל כך הרבה? קטע לא סבבה). במקום גם כנסייה שהשתמרה מהמאה ה6-7 ומוזיאון שמציג ממצאים ארכאולוגיים שנמצאו בהר נבו עוד מהתקופה הניאלותית (כן כן ממצאים לפני כמעט 5000 שנה).

משם המשכנו למידבא – עיר עם הסטוריה מקראית ומפה עתיקה ומרשימה המתוארכת למאה ה6-7 לספירה עשוייה מפסיפס באמצע רצפת כנסייה שהייחוד שלה הוא שזו בעצם העדות החזותית הראשונה לירושלים ולמקומות נוספים שהיו בתקופה הזו בסביבת ארץ ישראל – ניתן לראות המפה את יריחו, את ים המלח, נהר הירדן וסיני. אותי באופן אישי זה מאוד עניין.

אחרי הביקור בכנסייה המשכנו להסתובב במידבא, מדובר בעיר/ כפר עם רחובות מלאות בחנויות ובתי מלאכה והתושבים מסבירי פנים (גם אחרי ששומעים שאנחנו מישראל) וישמחו להסביר לכם על התוצרים שלהם בצורה סבלנית ומעוררת עניין גם אצל הילדים.. כמובן שנהוג לקנות מהם משהו קטן לאחר מכן אבל שם המחירים באמת ממש זולים אז פרגנו קצת. אצל נידאל למשל שכבר 25 שנה מכין בקבוקי חול יפהפיים בעצמו עברנו סדנת בזק של ממש בה הוא גם הראה לנו איך מכינים בקבוק חול כזה (בחיי שהוא הכין בקבוק חול ממש מרשים בדקה) וגם נתן לילדים לנסות בעצמם. (בקבוק ממולא בחול בגודל בינוני בעלות של 2 דינר - 10 שקלים, בקבוקון קטן – 1 דינר).

מנידאל המשכנו לחנות מוזייקה יפה שם גם עצר אותנו בעל החנות להסבר ארוך ומעט מייגע על ההסטוריה של המוזייקה ופינק אותנו בתה על חשבון הבית בסופו קנינו את הכוסות היפות שהגישו לנו בהן את התה כי לא היה לנו נעים (כאלו תיירים קלים להשגה זה לא יאמן). בכללי רוב כלכלת ירדן מבוססת על תיירות וזה מאוד מורגש ולעתים מעיק, קחו אתכם כל הזמן מזומן לטיפים להם הירדנים מצפים בכל עת ועל כל דבר.

משם התיישבנו במסעדה מעולה שאפילו הגישה משקאות אלכוהוליים (לא מובן מאליו במדינה מוסלמית) כך שההתפנקנו בתבשילים מקומיים שווים ובבירה.

חסאן הנהג שלנו (הוא סבבה והכל אבל יש לו מדבקה של סדאם חוסיין על האוטו) חיכה לנו בדיוק בזמן שקבענו איתו והסיע אותנו בחזרה למלון.

ראשון (היום השלישי והאחרון לטיול):

קמנו השכם בבוקר (06:30 שזה 07:30 בשעון ירדן) ועוד לפני קפה וארוחת בוקר הלכנו לשמורת טבע שסגורה רק לבאי המלון עד השעה 09:00, לאחר השעה 09:00 המקום נראה כמו חמת גדר על ספידים. הגענו לבריכה ומפל טבעי של מים חמים והמקום היה רק שלנו, היה כייף להתחיל ככה את הבוקר ומשם חזרנו לארוחת בוקר במלון (ארוחת בוקר מוגשת עד השעה 10:30).

סיכמתי עם אחמד שבדרך לגבול בחזרה לישראל ננצל את הזמן לעוד ביקור שקיבלתי עליו המלצה מאחד מאורחי המלון – עיר רומאית עתיקה בשם ג'רש (Jerash). ג'רש נמצאת יחסית בדרך לגבול – אם לוקח שעתיים ורבע להגיע לגבול מהמלון אז הביקור בג'רש מאריך בעוד שעה שזה ממש לא נורא, במיוחד לאור זה שזה מהווה עצירה בדרך.

הנסיעה לג'רש מהמלון היא כשעתיים, הפעם אסף אותנו נהג בשם חאלד, בדואי שיש לו משפחה גדולה בישראל ואפילו יודע כמה מילים בעברית. הוא היה מאוד נחמד ודרכו גם הצלחתי להבין קצת יותר לעומק את המורכבות של העם הירדני איתנו הישראלים. אז לא, הירדנים לא חובבי ישראל אבל הם אומה שמושתת על תיירות וחשוב להם לתת לתייר להרגיש בנוח, גם אם הוא מישראל. כן בטוח להסתובב שם ואפשר גם לציין שאנחנו מישראל אבל אל תופתעו אם יתקנו אתכם ויגידו פלסטיין – קרה לנו. זה לא נעים אבל זו המציאות המורכבת בה אנו חיים, ישנם המון פליטים שחיים בירדן, בעוני גדול מאוד, הרבה משפחות הופרדו ויש לקחת את העניין הזה בחשבון, אנחנו מתקבלים שם יפה אך לא באהבה ושלא יגידו לכם אחרת. לילדים אגב היחס מדהים והם קיבלו יחס אוהד בכל מקום. בשאטל חזרה לגבול ישראל ישבתי ליד בדואית מזרזיר שהסבירה לי שהמתיחות הזו שמורגשת עם הירדנים זה לא רק כלפי יהודים אלא כלפי אזרחי ישראל בכלל ושגם היא הרגישה את זה. בקיצור, אין אווירה לא נעימה או מסוכנת אבל גם אל תצפו לחיבוקים וחיוכים מאוזן לאוזן ברגע שישמעו שאתם מישראל.

ג'רש עצמה היא עיר גדולה בה יש שרידי עיר מהתקופה ההלינסטית בה שלטה האימפריה הרומית. השרידים מאוד מרשימים וניתן לראות פורום, תיאטראות,בתי מרחץ ומקדשים מלפני יותר מ2000 שנה שהשתמרו בצורה מדהימה. קחו את גן לאומי בית שאן ותכפילו פי 4 בערך. גם כאן נפלתי למלכודת תיירים, אבל לפחות היה נחמד :)

משם המשכנו כשעה נסיעה עד לגבול, שם חיכתה לנו סאברין המקסימה שלא עזבה אותנו עד שעלינו על השאטל בחזרה לישראל. גם כאן המעבר היה חלק ונעים (חוץ מהילדים הפרטיים שלי שהיו עייפים וגם אמא שלהם הייתה עייפה וזה לא שילוב טוב, מזל שיש את אבא גיא).

לסיכום – הייתה חוויה מעולה! ממליצה בחום לנסוע לירדן, זה כל כך קל ונגיש ומאפשר הצצה לעולם חדש ואחר.

טיפ חשוב:

לא הייתה לנו אפשרות לצאת לחופשה של יותר מ 2 לילות, בדיעבד ההמלצה שלי היא לקבוע 3 לילות לטיול בירדן שכוללים גם את פטרה וואדי רם ולילה במלון שאנחנו ישנו בו. בהחלט ניתן למצות את ההיילייט של ירדן ב- 3 לילות. ניתן לקבוע עם אחמד הסוכן גם ביקור באיזור פטרה וואדי רם שעוד לא יצא לי להיות אבל אין לי ספק שגם לשם אגיע.

יש עולם שלם שם בחוץ, איזה כייף שלחלקו ניתן אפילו להגיע עם הרכב 😊

תהנו!